האוסף של אריאל פרייברגFreiberg's CollectionLa Collection FreibergDie Sammlung Freiberg

הגדה עם דינים ותרגום יידיש-דייטש, מתוך 'קהלת שלמה' לר' שלמה זלמן לונדן. הנובר תקצ"ו. יערי 544 (מזוהה לפי מכרז קדם). ^[1]

Haggadah with laws and a Judeo-German translation, from R. Shlomo Zalman London's 'Kehillat Shlomo'. Hanover 1836. Yaari 544 (as identified in a Kedem sale). ^[1]

Haggadah avec lois et traduction en judéo-allemand, tirée du « Kehillat Shlomo » de R. Shlomo Zalman London. Hanovre 1836. Yaari 544 (identification d'après une vente Kedem). ^[1]

Haggada mit Gesetzen und jüdisch-deutscher Übersetzung, aus R. Schlomo Salman Londons „Kehillat Schlomo“. Hannover 1836. Yaari 544 (laut einer Kedem-Auktion). ^[1]

הגדה עברית-צרפתית בעריכת L. Blum, נוסח אשכנז וספרד, שירי סיום עם יידיש. שימו לב: הקטלוגים מתארכים את המהדורה המוכרת ל-1874 (יערי 1076); בקובץ רשום 1876 ויערי 1104 – כדאי לבדוק בשער. העותק ארוז, ועל הפתק המצורף כתוב: 'Paris 1876', יערי 1104, אוצר ההגדות 1472. אוצר ההגדות 1472 שונה מהמספר שהקטלוגים נותנים למהדורת 1874 (אוצר ההגדות 1439), ולכן ייתכן שמדובר במהדורה אחרת. זה לא אומת. ^[1]

Hebrew–French Haggadah edited by L. Blum, Ashkenazi and Sephardi rites, closing songs with Yiddish. Note: catalogues date the known edition to 1874 (Yaari 1076); the spreadsheet lists 1876 and Yaari 1104 – worth checking the title page. The copy is wrapped; its note reads 'Paris 1876', Yaari 1104, Otzar HaHaggadot 1472. That Otzar number differs from the one catalogues give the 1874 edition (1439), so this may be a different edition – not verified. ^[1]

Haggadah hébreu-français éditée par L. Blum, rites ashkénaze et séfarade, chants finaux en yiddish. N.B. : les catalogues datent l'édition connue de 1874 (Yaari 1076) ; le tableur indique 1876 et Yaari 1104 – à vérifier sur la page de titre. L'exemplaire est emballé ; la note indique « Paris 1876 », Yaari 1104, Otzar HaHaggadot 1472. Ce numéro diffère de celui que les catalogues donnent à l'édition de 1874 (1439) ; il pourrait donc s'agir d'une autre édition – non vérifié. ^[1]

Hebräisch-französische Haggada, hrsg. von L. Blum, aschkenasischer und sefardischer Ritus, Schlusslieder mit Jiddisch. Hinweis: Kataloge datieren die bekannte Ausgabe auf 1874 (Yaari 1076); die Tabelle nennt 1876 und Yaari 1104 – Titelblatt prüfen. Das Exemplar ist verpackt; der Zettel nennt „Paris 1876“, Yaari 1104, Ozar HaHaggadot 1472. Diese Nummer weicht von der Katalognummer der Ausgabe 1874 (1439) ab, es könnte also eine andere Ausgabe sein – nicht überprüft. ^[1]

ההגדה לליל שמורים עם תרגום גרמני, פירוש גרמני ונספחי מוזיקה מאת J. M. Japhet (חזן קהילת עדת ישורון של הרב הירש בפרנקפורט). 'Zweite verbesserte Auflage' – מהדורה שנייה מתוקנת, פרנקפורט, הוצאת J. Kauffmann, 1891. אוצר ההגדות 1854. העותק: כריכת בד כחולה עם עיטור והטבעה מוזהבת 'Haggadah für Pesach'. ^[1][2]

Haggadah with German translation, German commentary and musical supplements by J. M. Japhet (cantor of Rabbi Hirsch's Adass Jeschurun community in Frankfurt). 'Zweite verbesserte Auflage' – second revised edition, Frankfurt, J. Kauffmann, 1891. Otzar HaHaggadot 1854. This copy: blue cloth binding with gilt ornament and title 'Haggadah für Pesach'. ^[1][2]

Haggadah avec traduction et commentaire allemands et suppléments musicaux de J. M. Japhet (chantre de la communauté Adass Jeschurun du rabbin Hirsch à Francfort). « Zweite verbesserte Auflage » – deuxième édition revue, Francfort, J. Kauffmann, 1891. Otzar HaHaggadot 1854. Cet exemplaire : reliure en toile bleue, décor et titre dorés « Haggadah für Pesach ». ^[1][2]

Haggada mit Übersetzung, deutschem Kommentar und musikalischen Beilagen von J. M. Japhet (Kantor der Adass-Jeschurun-Gemeinde Rabbiner Hirschs in Frankfurt). „Zweite verbesserte Auflage“, Frankfurt, J. Kauffmann, 1891. Otzar HaHaggadot 1854. Dieses Exemplar: blauer Leineneinband mit Goldprägung „Haggadah für Pesach“. ^[1][2]

הגדה של פסח עם פירוש 'ברכת אברהם' מאת ר' אברהם אבוש (אב"ד פרנקפורט, ידוע גם כ-R. Abraham Lissa), עם מנהגים ודינים 'בלשון אשכנזית'. הוציא לאור לראשונה נינו ר' דוד ב"ר אליעזר זאקש (David Sachs), מגנצא (מיינץ) תרמ"ז 1887, דפוס ר' אשר בהרה"ג ד"ר לעהמאן (Oscar Lehmann). מהדורה ראשונה. שני שערים, אחד בגרמנית ואחד בעברית. בסוף ההגדה הספד לר' אברהם אבוש, בעברית ובגרמנית. [8], 88 עמ'. בעותק מצולם מודבקת תווית ספרייה 1292/1726. לפי תיאור העותק: מצב בינוני, כריכה רכה עם מעט חסר והדבקות, ובעמ' 45 חסר מעט טקסט. ^[1][2]

Haggadah with the commentary 'Birkat Avraham' by R. Avraham Abush (Chief Rabbi of Frankfurt, also known as R. Abraham Lissa), with customs and laws in Judeo-German. First published by his great-grandson David Sachs, Mainz 1887, printed by Dr. Lehmann (Oscar Lehmann). First edition. Two title pages – German and Hebrew; at the end a eulogy for R. Avraham Abush in Hebrew and German. [8], 88 pp. Library label 1292/1726 on the copy shown. Per the copy description: medium condition, soft binding with slight loss and repairs, slight text loss on p. 45. ^[1][2]

Haggadah avec le commentaire « Birkat Avraham » de R. Avraham Abush (grand-rabbin de Francfort, dit R. Abraham Lissa), coutumes et lois en judéo-allemand. Publiée pour la première fois par son arrière-petit-fils David Sachs, Mayence 1887, imprimerie du Dr Lehmann (Oscar Lehmann). Première édition. Deux pages de titre, allemande et hébraïque ; à la fin, un éloge funèbre de R. Avraham Abush en hébreu et en allemand. [8], 88 p. Étiquette de bibliothèque 1292/1726. Selon la description : état moyen, couverture souple avec petits manques et réparations, léger manque de texte p. 45. ^[1][2]

Haggada mit dem Kommentar „Birkat Awraham“ von R. Awraham Abusch (Oberrabbiner von Frankfurt, auch R. Abraham Lissa), mit Bräuchen und Gesetzen auf Jüdisch-Deutsch. Erstmals herausgegeben von seinem Urenkel David Sachs, Mainz 1887, Druck Dr. Lehmann (Oscar Lehmann). Erstausgabe. Zwei Titelblätter (deutsch und hebräisch); am Ende ein Nachruf auf R. Awraham Abusch auf Hebräisch und Deutsch. [8], 88 S. Bibliotheksetikett 1292/1726. Laut Beschreibung: mittlerer Zustand, weicher Einband mit kleinen Fehlstellen und Reparaturen, geringer Textverlust auf S. 45. ^[1][2]

הגדה של פסח 'עם לקוטי מנהגים וטעמים', שליקט וערך הרבי מליובאוויטש, ר' מנחם מענדל שניאורסון. הוצאת קה"ת / אוצר החסידים, ברוקלין. העותק הוא 'מהדורה שני' עם הוספות': זכויות יוצרים 1955, הקדמה מתוארכת י"א ניסן, הדפסת Shulsinger Bros. יערי 2450, אוצר ההגדות 4442. 47, [1] עמ'. התאריך י"א ניסן תש"ו (1946) הוא תאריך ההקדמה של המהדורה הראשונה, שהודפסה מחדש. שנת ההדפסה של העותק היא 1955 (תשט"ו), ולכן זו לא המהדורה הראשונה. העותק: חותמת בעלים 'אליעזר שטרנפלד, תל אביב'. ^[1][2][3]

Haggadah 'with Likkutei Minhagim ve-Taamim', compiled and edited by the Lubavitcher Rebbe, R. Menachem Mendel Schneerson. Kehot / Otzar HaChassidim, Brooklyn. This copy is the 'second edition with additions': copyright 1955, printed by Shulsinger Bros. Yaari 2450; Otzar HaHaggadot 4442. 47, [1] pp. The date 11 Nissan 5706 (1946) belongs to the reprinted preface of the first edition; this copy was printed in 1955, so it is not the first edition. Owner's stamp: Eliezer Sternfeld, Tel Aviv. ^[1][2][3]

Haggadah « avec Likkoutei Minhaguim ve-Taamim », compilée par le Rabbi de Loubavitch, R. Menachem Mendel Schneerson. Kehot / Otzar HaHassidim, Brooklyn. Cet exemplaire est la « deuxième édition augmentée » : copyright 1955, imprimée par Shulsinger Bros. Yaari 2450 ; Otzar HaHaggadot 4442. 47, [1] p. La date du 11 Nissan 5706 (1946) est celle de la préface réimprimée de la première édition ; l'exemplaire date de 1955 et n'est donc pas la première édition. Tampon de propriétaire : Eliezer Sternfeld, Tel Aviv. ^[1][2][3]

Haggada „mit Likkutei Minhagim we-Taamim“, zusammengestellt vom Lubawitscher Rebben R. Menachem Mendel Schneerson. Kehot / Ozar HaChassidim, Brooklyn. Dieses Exemplar ist die „zweite erweiterte Ausgabe“: Copyright 1955, gedruckt bei Shulsinger Bros. Yaari 2450; Ozar HaHaggadot 4442. 47, [1] S. Das Datum 11. Nissan 5706 (1946) gehört zum nachgedruckten Vorwort der Erstausgabe; das Exemplar wurde 1955 gedruckt und ist keine Erstausgabe. Besitzstempel: Elieser Sternfeld, Tel Aviv. ^[1][2][3]

Children's Passover Haggadah, הוצאת שילה, תרגום בן-עמי שרפשטיין, איורי זיגמונד (אשר) פורסט. אוצר ההגדות 3982. מהניסיונות המוקדמים ביותר לשלב את השואה בספר ילדים – איור 'השתא עבדי' עם חיילים נאצים וסמלי SS. ^[1][2][3]

The Children's Passover Haggadah, Shilo Publishing, translated by Ben-Ami Scharfstein, illustrated by Siegmund (Asher) Forst. Otzar HaHaggadot 3982. One of the earliest attempts to bring the Holocaust into a children's book – the 'This year we are slaves' illustration shows Nazi soldiers and SS insignia. ^[1][2][3]

The Children's Passover Haggadah, éd. Shilo, traduite par Ben-Ami Scharfstein, illustrée par Siegmund (Asher) Forst. Otzar HaHaggadot 3982. L'une des premières tentatives d'intégrer la Shoah dans un livre pour enfants – l'illustration « Cette année esclaves » montre des soldats nazis et des insignes SS. ^[1][2][3]

The Children's Passover Haggadah, Shilo-Verlag, übersetzt von Ben-Ami Scharfstein, illustriert von Siegmund (Ascher) Forst. Ozar HaHaggadot 3982. Einer der frühesten Versuche, den Holocaust in ein Kinderbuch zu bringen – die Illustration „Dieses Jahr Sklaven“ zeigt NS-Soldaten und SS-Symbole. ^[1][2][3]

הגדה עם פירוש 'קהלת משה' מאת האדמו"ר ר' משה אליקים בריעה מקוז'ניץ, בנו של המגיד מקוז'ניץ. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, [תרס"ה] 1904. מהדורה ראשונה. יערי 1664, אוצר ההגדות 2304. [2], 3–56 עמ'. ^[1]

Haggadah with the commentary 'Kohelet Moshe' by the Rebbe R. Moshe Elyakim Beriah of Kozhnitz, son of the Maggid of Kozhnitz. Lublin, printed by Moshe Schneidmesser and Nechama Herschenhorn, 1904. First edition. Yaari 1664; Otzar HaHaggadot 2304. [2], 3–56 pp. ^[1]

Haggadah avec le commentaire « Kohelet Moshe » du Rabbi R. Moshe Elyakim Beriah de Kozhnitz, fils du Maggid de Kozhnitz. Lublin, impr. Moshe Schneidmesser et Nechama Herschenhorn, 1904. Première édition. Yaari 1664 ; Otzar HaHaggadot 2304. [2], 3–56 p. ^[1]

Haggada mit dem Kommentar „Kohelet Mosche“ des Rebben R. Mosche Eljakim Berija von Kosnitz, Sohn des Maggids von Kosnitz. Lublin, Druck Mosche Schneidmesser und Nechama Herschenhorn, 1904. Erstausgabe. Yaari 1664; Ozar HaHaggadot 2304. [2], 3–56 S. ^[1]

הגדה מצוירת בידי נחום גוטמן, הוצאת 'אמנות', ת"א תרצ"ו. יערי 2230. לעתים בכריכת עץ זית/בצלאל. ^[1]

Haggadah illustrated by Nachum Gutman, 'Omanut' publishers, Tel Aviv 1936. Yaari 2230. Sometimes found in olive-wood / Bezalel bindings. ^[1]

Haggadah illustrée par Nahum Gutman, éditions « Omanut », Tel Aviv 1936. Yaari 2230. Parfois en reliure de bois d'olivier / Bezalel. ^[1]

Haggada, illustriert von Nachum Gutman, Verlag „Omanut“, Tel Aviv 1936. Yaari 2230. Teils in Olivenholz-/Bezalel-Einbänden. ^[1]

הגדה פרסומית של 'מחסני בר ובניו', ירושלים, שנה לא ידועה.

Promotional Haggadah of 'Beer and Sons' stores, Jerusalem, year unknown.

Haggadah publicitaire des magasins « Beer and Sons », Jérusalem, année inconnue.

Werbe-Haggada der Firma „Beer and Sons“, Jerusalem, Jahr unbekannt.

הגדת מקסוול האוס – ההגדה הפרסומית האמריקאית האייקונית (מאז 1932, מעל 50 מיליון עותקים). העותק: כריכה ירקרקה עם הכיתוב 'Compliments of Maxwell House Coffee – Good to the Last Drop – Kosher for Passover – A General Foods Product', ופתק בכתב יד: 1938. ההגדה יצאה מדי שנה מאז 1932 (חוץ משנתיים במלחמת העולם השנייה), כך שמהדורה משנת 1938 אפשרית. התאריך על הפתק לא אומת מתוך הספר עצמו. ^{[1][2][3][4][5]}

The Maxwell House Haggadah – the iconic American promotional Haggadah, issued since 1932 in tens of millions of copies. This copy: greenish cover reading 'Compliments of Maxwell House Coffee – Good to the Last Drop – Kosher for Passover – A General Foods Product', with a handwritten note '1938'. The Haggadah was issued every year from 1932 (except two WWII years), so a 1938 edition is plausible; the note's date has not been verified from the book itself. ^{[1][2][3][4][5]}

La Haggadah Maxwell House – la Haggadah publicitaire américaine emblématique, publiée depuis 1932 à des dizaines de millions d'exemplaires. Cet exemplaire : couverture verdâtre portant « Compliments of Maxwell House Coffee – Good to the Last Drop – Kosher for Passover – A General Foods Product », avec une note manuscrite « 1938 ». La Haggadah a paru chaque année depuis 1932 (sauf deux années de guerre) ; une édition de 1938 est donc plausible, mais la date n'a pas été vérifiée dans le livre. ^{[1][2][3][4][5]}

Die Maxwell-House-Haggada – die ikonische amerikanische Werbe-Haggada, seit 1932 in zig Millionen Exemplaren verbreitet. Dieses Exemplar: grünlicher Umschlag mit „Compliments of Maxwell House Coffee – Good to the Last Drop – Kosher for Passover – A General Foods Product“ und handschriftlicher Notiz „1938“. Die Haggada erschien seit 1932 jährlich (außer zwei Kriegsjahren), eine Ausgabe von 1938 ist also plausibel; das Datum wurde im Buch selbst nicht überprüft. ^{[1][2][3][4][5]}

הגדת הרבנות הראשית לצה"ל תשכ"ח, אחרי מלחמת ששת הימים, מפת ישראל עם סיני על הכריכה. ^[1]

IDF Chief Military Rabbinate Haggadah, 1968, after the Six-Day War; cover with a map of Israel including Sinai. ^[1]

Haggadah du rabbinat militaire de Tsahal, 1968, après la guerre des Six Jours ; couverture avec une carte d'Israël incluant le Sinaï. ^[1]

Haggada des Militärrabbinats der IDF, 1968, nach dem Sechstagekrieg; Umschlag mit Karte Israels einschließlich Sinai. ^[1]

הגדה עם תרגום לערבית-יהודית, באותיות גדולות, הוצאת 'עץ חיים' – יוסף לוגאסי, קזבלנקה (כנראה שנות ה-40–50). איור ארבעת הבנים – הרשע כמתאגרף. על הכריכה שבתמונה: Librairie Joseph Lugassy, 138 Rue des Synagogues, Casablanca (Imp. L'Ideale). בכריכה גם איור ארבעת הבנים. ^[1][2]

Haggadah with Judeo-Arabic translation in large letters, 'Etz Chaim' bookshop – Yosef Lugassy, Casablanca (1930s–40s). The Four Sons illustration shows the wicked son as a boxer. Cover shown: Librairie Joseph Lugassy, 138 Rue des Synagogues, Casablanca (Imp. L'Ideale), with the Four Sons illustration. ^[1][2]

Haggadah avec traduction en judéo-arabe en gros caractères, librairie « Etz Haïm » – Yossef Lugassy, Casablanca (années 1930–40). L'illustration des Quatre Fils montre le fils méchant en boxeur. Couverture photographiée : Librairie Joseph Lugassy, 138 rue des Synagogues, Casablanca (Imp. L'Idéale), avec l'illustration des Quatre Fils. ^[1][2]

Haggada mit jüdisch-arabischer Übersetzung in großen Lettern, Buchhandlung „Ez Chaim“ – Josef Lugassy, Casablanca (1930er–40er). Die Illustration der Vier Söhne zeigt den bösen Sohn als Boxer. Abgebildeter Umschlag: Librairie Joseph Lugassy, 138 Rue des Synagogues, Casablanca (Imp. L'Ideale), mit der Illustration der Vier Söhne. ^[1][2]

הגדת מקסוול האוס 1935 – מהשנים הראשונות של הסדרה. ^[1][2][3]

Maxwell House Haggadah, 1935 – one of the early years of the series. ^[1][2][3]

Haggadah Maxwell House, 1935 – l'une des premières années de la série. ^[1][2][3]

Maxwell-House-Haggada, 1935 – eines der frühen Jahre der Reihe. ^[1][2][3]

הגדה מתורגמת לערבית-יהודית בהוצאת חנות הספרים של אברהם א. חדידא, קזבלנקה (Imp. L'Ideale). כריכה כתומה עם איור של יציאת מצרים. השנה לא צוינה, כנראה שנות ה-40–50. זו לא הגדת 'עץ חיים' של לוגאסי (פריט 12), אלא הוצאה של מו"ל אחר. העותק שמור בשרוול פלסטיק. ^[1][2]

Haggadah with Judeo-Arabic translation, published by the bookshop of Avraham A. Hadida, 136 Rue des Synagogues, Casablanca (Imp. L'Ideale). Orange cover with an Exodus illustration. Undated, probably 1940s–50s. Not the Lugassy 'Etz Chaim' Haggadah (item 12) but another publisher. Kept in a plastic sleeve. ^[1][2]

Haggadah avec traduction judéo-arabe, éditée par la librairie d'Avraham A. Hadida, 136 rue des Synagogues, Casablanca (Imp. L'Idéale). Couverture orange illustrée de la sortie d'Égypte. Non datée, probablement années 1940–50. Ce n'est pas la Haggadah « Etz Haïm » de Lugassy (n° 12) mais un autre éditeur. Conservée sous pochette plastique. ^[1][2]

Haggada mit jüdisch-arabischer Übersetzung, Verlag der Buchhandlung Awraham A. Hadida, 136 Rue des Synagogues, Casablanca (Imp. L'Ideale). Orangefarbener Umschlag mit Auszugs-Illustration. Undatiert, vermutlich 1940er–50er. Nicht die „Ez Chaim“-Haggada von Lugassy (Nr. 12), sondern ein anderer Verleger. In Plastikhülle aufbewahrt. ^[1][2]

הגדה עם 'שיטה מקובצת' מדברי הגאונים, המקובלים והחסידים, מסדרת 'מדרש התפילות והברכות' של הרב משה יאיר ויינשטוק. ירושלים תשל"ד 1974, דפוס עין יעקב. כריכה שחורה עם הטבעה 'הגדה של פסח – אוצר הגאונים והמקובלים'. ^[1][2][3]

Haggadah with a 'Shita Mekubetzet' anthology of the Geonim, Kabbalists and Hasidim, from Rabbi Moshe Yair Weinstock's 'Midrash HaTefillot veHaBerachot' series. Jerusalem 1974, Ein Yaakov press. Black cover embossed 'Haggadah shel Pesach – Otzar HaGeonim veHaMekubalim'. ^[1][2][3]

Haggadah avec une anthologie « Shita Mekoubetset » des Guéonim, kabbalistes et hassidim, de la série « Midrash HaTefillot veHaBerakhot » du rabbin Moshe Yair Weinstock. Jérusalem 1974, impr. Ein Yaakov. Couverture noire gaufrée « Haggadah shel Pessah – Otzar HaGuéonim veHaMekoubalim ». ^[1][2][3]

Haggada mit einer „Schita Mekubezet“-Anthologie der Geonim, Kabbalisten und Chassidim aus Rabbiner Mosche Jair Weinstocks Reihe „Midrasch HaTefillot weHaBerachot“. Jerusalem 1974, Druckerei Ein Jaakow. Schwarzer Einband mit Prägung „Haggada schel Pessach – Ozar HaGeonim weHaMekubalim“. ^[1][2][3]

הגדה באנגלית בעטיפה צבעונית עם איור של קריעת ים סוף, פרשים ומרכבות, והכותרת 'Passover Haggadah'. המהדורה, המאייר והשנה לא זוהו מהתמונה, ולכן לא נכתבו פרטים נוספים.

English-titled Haggadah in a colourful dust jacket showing the crossing of the Red Sea with horsemen and chariots, titled 'Passover Haggadah'. Edition, illustrator and year could not be identified from the photo, so no further details are given.

Haggadah au titre anglais « Passover Haggadah », jaquette colorée représentant la traversée de la mer Rouge avec cavaliers et chars. Édition, illustrateur et année non identifiés d'après la photo ; aucun autre détail n'est donné.

Haggada mit englischem Titel „Passover Haggadah“ in farbigem Schutzumschlag mit dem Zug durchs Rote Meer, Reitern und Streitwagen. Ausgabe, Illustrator und Jahr ließen sich anhand des Fotos nicht bestimmen; daher keine weiteren Angaben.

ארתור שיק (1894–1951), אמן יהודי-פולני, צייר את 48 דפי ההגדה בצבעי מים וגואש בלודז' בין 1934 ל-1936^[4][2]. בציורים המקוריים הוא הקביל בין שעבוד מצרים לגרמניה הנאצית: צלבי קרס שולבו בעיטורים, וכמה מדמויות הרשעים צוירו בדמות היטלר^[2][3]. אף מו"ל באירופה לא הסכים להדפיס את היצירה. שיק עבר ללונדון ב-1937 כדי לפקח על ההדפסה^[4], ושם נאלץ לרכך חלק מהדימויים: צלבי הקרס הפכו לעיגולים, אבל לבן הרשע נשאר שפם בנוסח היטלר^[2]. ההיסטוריון ססיל רות ערך את הטקסט, תרגם והוסיף פרשנות^[4][5]. המהדורה הראשונה: Beaconsfield Press, לונדון 1940, הוצאה שהוקמה במיוחד לשם כך. ההדפסה נעשתה ב-Sun Engraving Company והכריכה ב-Sangorski & Sutcliffe. יצאו 250 עותקים ממוספרים על קלף, חתומים בידי שיק ורות, מחציתם לבריטניה ומחציתם לארה"ב. הספר הוקדש למלך ג'ורג' השישי, והיה אז הספר היקר בעולם^[1][4]. מהדורות עממיות: הראשונה על נייר יצאה בישראל ב-1956, בהוצאת מסדה ומגן, ירושלים–תל אביב, ב-10,000 עותקים, ועוד 10,000 עותקים נדפסו ב-1957. כולן בכריכות קטיפה כחולות ובקופסת בד כחולה. אחריהן יצאו מהדורות ב-1960, ב-1962 ולאורך שנות ה-60 עד 2003, בשני גדלים ובכריכות שונות (קטיפה, רקמה, מתכת). כולן נדפסו מלוחות ההדפסה של 1940^[4]. מהדורת Historicana (בורלינגיים, קליפורניה, 2008): צולמה ונדפסה דיגיטלית ישירות מהציורים המקוריים, עם תרגום ופרשנות חדשים מאת ביירון שרווין, בהוצאת אירווין אונגר, ובצירוף כרך נלווה בשם Freedom Illuminated^[5][6][7]. העותק באוסף: עטיפה/כריכה כחולה. המהדורה טרם זוהתה ותזוהה לפי תמונות. הכריכות הכחולות של מהדורות מסדה 1956–1957^[4] מתאימות לתיאור, אבל זו לא הוכחה. צריך לבדוק את השער, את עמוד הקולופון, את שם ההוצאה והשנה, ואם יש מספור או חתימות.

Arthur Szyk (1894–1951), a Polish-Jewish artist, painted the Haggadah's 48 watercolour-and-gouache pages in Łódź between 1934 and 1936^[4][2]. His original paintings drew a parallel between Egyptian bondage and Nazi Germany: swastikas worked into ornament and several villains depicted as Hitler^[2][3]. No publisher in continental Europe would take it on; Szyk moved to London in 1937 to supervise printing^[4], where he toned down some imagery – swastikas became circles, though the Wicked Son kept a Hitler moustache^[2]. The historian Cecil Roth edited, translated and annotated the text^[4][5]. First edition: Beaconsfield Press, London 1940, a press founded for this purpose; printed by the Sun Engraving Company and bound by Sangorski & Sutcliffe. 250 numbered copies on vellum, signed by Szyk and Roth, half for Britain and half for the USA. Dedicated to King George VI; it was then the most expensive book in the world^[1][4]. Trade editions: the first paper edition appeared in Israel in 1956 (Massadah and Magen, Jerusalem–Tel Aviv), 10,000 copies, with another 10,000 in 1957 – all in blue velvet covers and a blue cloth box. Further editions followed in 1960, 1962 and through the 1960s up to 2003, in two sizes and various bindings (velvet, embroidered, metal), all printed from the 1940 plates^[4]. Historicana edition (Burlingame, CA, 2008): digitally photographed and printed directly from the original artwork, with a new translation and commentary by Byron L. Sherwin, published by Irvin Ungar, with the companion volume Freedom Illuminated^[5][6][7]. This copy: blue jacket/cover. The edition is still to be identified from photographs. The blue covers of the 1956–57 Massadah editions^[4] fit the description, but that is not proof. Check the title page, colophon, publisher and year, and any numbering or signatures.

Arthur Szyk (1894–1951), artiste juif polonais, a peint les 48 pages de la Haggadah à l'aquarelle et à la gouache à Łódź entre 1934 et 1936^[4][2]. Ses peintures originales établissaient un parallèle entre l'esclavage en Égypte et l'Allemagne nazie : croix gammées intégrées aux ornements, plusieurs méchants représentés sous les traits d'Hitler^[2][3]. Aucun éditeur d'Europe continentale n'accepta l'ouvrage ; Szyk s'installa à Londres en 1937 pour superviser l'impression^[4] et dut atténuer certaines images – les croix gammées devinrent des cercles, mais le Fils méchant garda une moustache à la Hitler^[2]. L'historien Cecil Roth édita, traduisit et commenta le texte^[4][5]. Première édition : Beaconsfield Press, Londres 1940, maison fondée à cet effet ; impression Sun Engraving Company, reliure Sangorski & Sutcliffe. 250 exemplaires numérotés sur vélin, signés par Szyk et Roth, moitié pour la Grande-Bretagne, moitié pour les États-Unis. Dédiée au roi George VI ; c'était alors le livre le plus cher du monde^[1][4]. Éditions courantes : la première édition sur papier parut en Israël en 1956 (Massadah et Magen, Jérusalem–Tel Aviv), à 10 000 exemplaires, plus 10 000 en 1957 – toutes en velours bleu dans une boîte de toile bleue. Suivirent des éditions en 1960, 1962 et jusqu'en 2003, en deux formats et diverses reliures (velours, brodées, métal), toutes imprimées à partir des clichés de 1940^[4]. Édition Historicana (Burlingame, Californie, 2008) : photographiée et imprimée numériquement directement d'après les originaux, nouvelle traduction et commentaire de Byron L. Sherwin, publiée par Irvin Ungar, avec le volume compagnon Freedom Illuminated^[5][6][7]. Cet exemplaire : jaquette/couverture bleue. L'édition reste à identifier d'après des photos. Les couvertures bleues des éditions Massadah 1956–57^[4] correspondent à la description, sans que cela soit une preuve. À vérifier : page de titre, colophon, éditeur et année, numérotation ou signatures.

Arthur Szyk (1894–1951), ein polnisch-jüdischer Künstler, malte die 48 Seiten der Haggada in Aquarell und Gouache 1934–1936 in Łódź^[4][2]. Seine Originale zogen eine Parallele zwischen der ägyptischen Knechtschaft und NS-Deutschland: Hakenkreuze im Ornament, mehrere Bösewichte mit Hitlers Zügen^[2][3]. Kein Verleger auf dem Kontinent wollte das Werk drucken; Szyk zog 1937 nach London, um den Druck zu überwachen^[4], und musste einige Motive entschärfen – Hakenkreuze wurden zu Kreisen, doch der böse Sohn behielt einen Hitlerbart^[2]. Der Historiker Cecil Roth gab den Text heraus, übersetzte und kommentierte ihn^[4][5]. Erstausgabe: Beaconsfield Press, London 1940, eigens dafür gegründet; Druck Sun Engraving Company, Einband Sangorski & Sutcliffe. 250 nummerierte Exemplare auf Pergament, von Szyk und Roth signiert, je zur Hälfte für Großbritannien und die USA. König Georg VI. gewidmet; damals das teuerste Buch der Welt^[1][4]. Handelsausgaben: die erste Papierausgabe erschien 1956 in Israel (Massadah und Magen, Jerusalem–Tel Aviv) in 10.000 Exemplaren, weitere 10.000 1957 – alle in blauem Samteinband und blauer Leinenkassette. Es folgten Ausgaben 1960, 1962 und bis 2003, in zwei Formaten und verschiedenen Einbänden (Samt, bestickt, Metall), alle von den Druckplatten von 1940^[4]. Historicana-Ausgabe (Burlingame, Kalifornien, 2008): digital direkt nach den Originalen fotografiert und gedruckt, mit neuer Übersetzung und Kommentar von Byron L. Sherwin, verlegt von Irvin Ungar, mit dem Begleitband Freedom Illuminated^[5][6][7]. Dieses Exemplar: blauer Umschlag/Einband. Die Ausgabe ist anhand von Fotos noch zu bestimmen. Die blauen Einbände der Massadah-Ausgaben 1956–57^[4] passen zur Beschreibung, sind aber kein Beweis. Zu prüfen: Titelblatt, Kolophon, Verlag und Jahr, Nummerierung oder Signaturen.